חפציבה אייל-גלעדי נולדה בשנת 1925. היא עשתה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה העברית בזמן מלחמת העצמאות. עם תום המלחמה, עברה להולנד ללימודי דוקטורט באוניברסיטת אוטרכט, תחת הדרכתו של האמבריולוג הדגול פיטר ניוקופ (Pieter Nieuwkoop). פרופ' אייל חזרה לישראל ב-1955 והצטרפה לסגל האוניברסיטה העברית במחלקה לזואולוגיה. בראשית הקריירה שלה עבדה על התפתחות מערכת השרירים והעצבים בדו-חיים, אך במהלך שנות ה-60 הייתה מן הראשונים שהחלו לפתח את עובר העוף המוקדם כמערכת מודל לחקר שלבים מוקדמים בהתפתחות עוברית, בדגש על מנגנון קביעת הציר העוברי. נושאים אלה היו עיקר המחקר שלה במהלך רוב שנותיה. פרופ' אייל לימדה קורסי יסוד בזואולוגיה ובאנטומיה של בעלי חיים וקורסים בביולוגיה התפתחותית, והייתה מורה מוערכת ומבוקשת. היא העמידה דורות של תלמידים שחלקם עדיין במערכת האקדמית בארץ. פרופ' אייל כיהנה כראש המחלקה לזואולוגיה וכראש המכון למדעי החיים.