פרופ' גולדשמידט סיימה בשנת 1942 דוקטורט בזואולוגיה בהנחיית פרופ' גיאורג האס.

מחקריה עסקו תחילה בבדיקות כרומוזומליות של פרוקי רגליים, בעיקר זבובי דרוזופילה, אך לאחר מכן התמקדה בגנטיקה של האדם, וערכה מחקרים על הגנטיקה של יהודים בני עדות שונות ועל השפעתם של נישואי קרובים.

פרופ' גולדשמידט הניחה את היסודות למרפאה הראשונה בישראל לייעוץ גנטי בבית החולים הדסה, בשיתוף עם פרופ' תרצה כהן.