הים האדום הינו אחד האזורים המושפעים ביותר מן ההתחממות הגלובלית, עם שיעור עלייה של 0.4 מעלות צלזיוס לעשור. הגירת מינים הסובלים משינויי הטמפרטורה מעבר למפרץ אילת אינה אפשרית, וכתוצאה מכך מינים המתקשים להסתגל לטמפרטורות גבוהות יותר עשויים להיכחד.

במחקר הנוכחי השווינו תצפיות עדכניות מניטור מפורט של מפרץ אילת בשנים 2017-2020 לנתונים שנאספו בשנות ה-70. בחרנו לבחון את ההשפעות של התחממות מי הים על פיטופלנקטון מסוג קוקוליתופורים - אצות חד תאיות בעלות לוחיות שריון עשויות גיר (ראו תמונה). אורגניזמים אלה משחקים תפקיד משמעותי במחזור הפחמן העולמי, ועומדים בבסיסו של מארג המזון במפרץ אילת. התמקדנו בשני המינים הנפוצים ביותר - Emiliania huxleyi ו-, Gephyrocapsa ericsoni i.

השוואה זו חשפה שינויים דרסטיים בהרכב חברת הפיטופלנקטון במפרץ אילת בעשורים האחרונים. במהלך 'קיץ מתון' מתקיימים שני המינים בצפיפות דומה. שני המינים פורחים במיוחד בתקופות החורף, בהן עולה זמינות החומרים התזונתיים בשל ערבוב עמודת המים בים בעקבות התקררות המים שעל פני השטח ושקיעתם (convective mixing).

לעומת זאת, במהלך 'קיצים חמים' (שהפכו בהדרגה לנורמה במהלך העשורים האחרונים, כאשר טמפרטורות פני השטח הממוצעות עולות על 27 מעלות צלזיוס לפרקי זמן ארוכים) צפיפות המין G. ericsonii ירדה באופן ניכר. יתרה מכך, מין זה נשאר ברמות רקע נמוכות גם בתקופות הערבוב בחורף, בעוד שהרצף וההתפתחות של המין E. huxleyi נמצאו ללא שינוי.

תוצאות אלה ממחישות כי התנאים במפרץ אילת משתנים ומשפיעים על מיקרואורגניזמים שהינם רגישים יותר לשינויים סביבתיים. כיוון שמיקרואורגניזמים אלה עומדים בבסיסו של מארג המזון במפרץ, סביר לחזות כי בעתיד, ככל שתיגבר התחממות מי הים, יושפעו אורגניזמים נוספים גדולים יותר, כמו דגים ואלמוגים.

מחקר זה ממחיש את השפעתה של ההתחממות הגלובלית על האוקיאנוסים בכלל ועל מפרץ אילת בפרט. חשוב להתייחס לממצאים אלה כאל ה'קנרית במכרה הפחם', המאותתת כי השפעתם של שינויי האקלים העולמיים כבר נותנת אותותיה במערכות אקולוגיות ימיות.

קיראו את המאמר

בתמונה: אצות פיטופלנקטון מסוג קוקוליתופורים, דרך מיקרוסקופ אלקטרונים.