בנסף לתפקידיה הקלאסיים כמובילת המחקר וההוראה בארץ, מגוייסת האקדמיה הישראלית כל השנים גם לעשיה חברתית ומעורבות קהילתית למען החברה בישראל.
היום אתאר מאמץ ייחודי לו שותפים סטודנטים, חוקרים ועובדי האוניברסיטה העברית – הקמת יחידת בדיקות קורונה, שהינה הראשונה בקרב המוסדות האקדמיים בישראל. במאמץ משותף של הפקולטה לרפואה והמרכז הרפואי הדסה עין כרם הקמנו, חוקרים וסטודנטים מהפקולטה לרפואה ומהפקולטה למדעי הטבע, מערך מעבדתי שמטרתו לחזק ולתגבר את המעבדה לוירולוגיה קלינית, בראשותה של פרופסור דנה וולף, וכך להגדיל באופן ניכר (ממאות בודדות ליותר מ 1000 בדיקות ביום) את מספר בדיקות הקורונה המבוצעות מידי יום בבית החולים הדסה ובמדינת ישראל בכלל.
בדיקת הקורונה מבוססת על שיטות מולקולריות, ומטרתה איתור הימצאות RNA נגיפי בדגימות הנלקחות מהנבדקים. נכון להיום כוללת הבדיקה שלושה שלבים מרכזיים:

1. ביצוע אינאקטיבציה של הנגיף בדגימה באמצעות פירוק מעטפת הנגיף (כיוון ששלב זה דורש רמת בטיחות גבוהה, הוא נעשה במעבדה הוירולוגית בעין כרם תחת פיקוח צוות המעבדה לוירולוגיה קלינית ובשיתוף עם מתנדבים מקרב האוניברסיטה). 
2. מיצוי החומר הגנטי (RNA) מהדגימה.
3. בדיקת הימצאות RNA נגיפי בדגימה באמצעות שיטת ה Reverse-transcriptase Real-time PCR.

שיטות מולקולריות אלה מוכרות לרובנו מהעבודה היום יומית במעבדה, ולכן אני יכול לתאר לעצמי שכמוני גם חלקכם הגדול שאל את עצמו מה כל כך מסובך להגדיל את מערך הבדיקות לאלפי בדיקות ביום... אבל מהר מאוד הבנו את גודל האתגר.
האתגר הראשוני היה להקים מערך רובוטי בעל תפוקה גבוהה (high throughput) לביצוע הפקת ה RNA ובדיקת ה RT-PCR תוך דגש על צורך מינימאלי במגע יד אדם בביצוע כל התהליך. לאחר מספר ימי עבודה, כשצלחנו את האתגר הראשון הבנו שהאתגר המרכזי עוד לפנינו – הפער הגדול שקיים בין העבודה במעבדת מחקר לבין העבודה במעבדה קלינית!
אם בחיי היום יום אי-דיוק ברישום קפדני של הדוגמאות או אי-דיוק בפיפטציה יגרור במקרה הרע חזרה על הניסוי (וכנראה גם מבט חצי נוזף של הבוס שלנו על בזבוז כספי מענק המחקר), במעבדה קלינית המבצעת בדיקות קורונה קליניות המשמעות היא הוצאה מבידוד של חולה קורונה שעלול להדביק את סביבתו או לחילופין, הכנסה לבידוד של אדם שלא נדבק בנגיף. (כן, גם למקרה כזה יכולות להיות תוצאות הרות גורל – רק חישבו על מקרה שמנהל מחלקה בבית חולים מקבל תשובה שגויה, ולכן צריך לסגור את כל המחלקה, או לחילופין אם ראש הממשלה או אחד משרי הממשלה נכנס לבידוד בגלל תשובה שגויה (אני יודע מה עובר לחלקכם עכשיו בראש..).
בזכות עבודה קפדנית ומאומצת ובעיקר בזכות הרבה מאוד אמון שרכשנו מפרופסור דנה וולף צלחנו גם את האתגר הזה, ובשבועיים האחרונים יחידת בדיקות הקורונה של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה מבצעת מידי יום מאות בדיקות קורונה ומסייעת למאמץ הלאומי למיגור הקורונה!
חשוב לציין שבמקביל להקמת מערך הבדיקות שתארתי, חוקרים נוספים מהפקולטה לרפואה ומהמכון למדעי החיים עסוקים בימים אלה בפיתוח שיטות מתוחכמות יותר לבדיקות קורונה, שיאפשרו להגדיל ולייעל עוד יותר את מערך הבדיקות. נאחל להם הצלחה רבה!
לסיום אני רוצה להודות מאוד לעובדי המחלקה הוירולוגית בראשות פרופסור דנה וולף ולכל המתנדבים המדהימים שעשו ועושים לילות כימים כדי שיחידת בדיקות הקורונה תתפקד על הצד הטוב ביותר.
אתם הפנים היפות של האוניברסיטה העברית והחברה הישראלים כולה, וכולנו מעריכים אתכם וגאים בכם!!
קיראו גם בזמן ישראל