זיאקסנתין (zeaxanthin) הוא פיגמנט צהוב ממשפחת הקרוטנואידים המצוי בצמחים. בהיותו נוגד חמצון יש לו יתרונות בריאותיים בהגנה מפני מחלות ניווניות, ובאופן ספציפי הוא מעכב את התקדמותה של מחלת העיניים "ניוון מקולרי הקשור לגיל" (AMD), שהיא הגורם השכיח ביותר לעיוורון במדינות מפותחות. 

למרות חשיבותו הבריאותית, זיאקסנתין אינו נפוץ בתזונה האנושית. כדי לפתור מחסור זה פיתחנו מקור מזון חדש, שיכיל ריכוז גבוה של זיאקסנתין טבעי. עגבנייה נבחרה כצמח היעד, מכיוון שמדובר בגידול הירק השני בחשיבותו בעולם, ופירותיו מסנתזים וצוברים קרוטנואידים, בעיקר ליקופן. 

באמצעות שינויים מטבוליים וטיפוח גנטי יצרנו זן עגבניות לא טרנסגני שפירותיו צוברים זיאקסנתין בכמות רבה,  המהווה למעלה מ 50 אחוז מסך הקרוטנואידים של הפירות. זהו הריכוז הגבוה ביותר של זיאקסנתין בגידול מזון נפוץ - גבוה פי שבע מתירס, שהוא המקור העיקרי כיום לזיאקסנתין. 

זן העגבניות הזה, המכונה "קסנתומטו" (Xantomato), יהווה מקור בר-קיימא זול לזיאקסנתין לתזונה ולתעשייה. מעבר להישג הביוטכנולוגי, העבודה חושפת תובנות חדשות לגבי הביוסינתזה והצבירה של פיגמנטים קרוטנואידים בפרי. 

העבודה נעשתה על ידי הסטודנט אורי קרניאל ממעבדתו של פרופ' יוסי הירשברג, בשיתוף עם עמית קוך ופרופ' דני זמיר מהפקולטה לחקלאות ופורסמה לאחרונה בכתב העת Plant Biotechnology Journal.  

חברת "יישום" של האוניברסיטה העברית הגישה בקשה לרישום פטנט על הטכנולוגיה החדשה.

קיראו את המאמר