פרופ' יעקב לורך נולד בברסלאו שבגרמניה ב-1924, וגדל בנירנברג למשפחה משכילה  ומבוססת. ב-1935 עזבה המשפחה את גרמניה והיגרה לארץ ישראל בעקבות עליית הנאצים לשלטון.  
יעקב הצטרף למחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית ב-1952 כאסיסטנט, וב-1963 מונה למרצה. בראשית דרכו עסק במחקר פלינולוגי (שרידי אבקני צמחים מאובנים) ופליאו-קלימטולוגי. בהמשך התמקד בעיקר בהיסטוריה של המדע, והיה חבר גם במחלקה להיסטוריה ופילוסופיה של המדע. עם איחוד מחלקות הביולוגיה במכון למדעי החיים בגבעת רם, הצטרף יעקב  למחלקה החדשה לאקולוגיה, סיסטמטיקה ואבולוציה (אס״א), ובה נשאר עד פרישתו בראשית שנות ה-90. בשנים שאחרי פרישתו עסק במחקר מעמיק אודות הוראת המדעים במהלך שנות השלטון הנאצי  בגרמניה, ועקב אחר תהליך השינוי שחל במערכת הלימודים שם עד לגיוסה לאינדוקטרינציה פוליטית. 
נושא החינוך היה תמיד קרוב לליבו, ולכן גם לאחר פרישתו ריכז יעקב את סמינריוני הבוגר של החוג לאס״א  ואת הסמינר המחלקתי. כשריכז את הסמינר המחלקתי, דאג להזמין מגוון רחב של מרצים, לפעמים מנושאים שאינם קשורים כלל לנושאי המחקר של המחלקה, אך היו בעלי עניין כללי לכולם.
יעקב התברך בידע כללי מרשים ובתחומי עניין רחבים מאוד, ושני אלה התבטאו ביכולתו לקשור שיחה  שנונה על כל נושא כמעט.
מספר דוד שהמי: "יעקב היה אחד האנשים המעניינים והשנונים ביותר שפגשתי בתקופתי כאן, ותמיד היה תענוג להיתקל בו במסדרון ולשמוע על מחשבותיו הפילוסופיות האחרונות."
מספר איתי הגיתי: "אי אפשר היה לעמוד בידיעותיו הגדולות בכל תחום שרק שוחחת עימו. הוא היה "איש" במקומות שכבר לא היו אנשים."
יהא זכרו ברוך.