פרופ' חרמונה שורק טוענת כי טיפולים פסיכיאטריים מתעלמים מהבדלים בין גברים לנשים בביטוי גנים במוחם של חולי נפש

הידעתם?
נשים מפתחות סכיזופרניה בממוצע כ- 10 שנים מאוחר יותר מגברים.
גברים הלוקים בסכיזופרניה נוטים להתמכר לעישון, נשים פחות. (ניקוטין הוא אקטיבטור ידוע של נוירונים המגיבים לאצטיל-כולין.)
הפרעות בי-פולאריות חולקות מנגנונים גנטיים דומים לסכיזופרניה, וגם שם נצפה שוני מגדרי גדול: הפרעות בי-פולאריות בנשים חמורות הרבה יותר מאשר אצל גברים.

למרות השוני הברור בין המינים במופעי המחלה, בשתי המחלות מטופלים נשים וגברים באופן זהה באמצעות אותן תרופות ואותם מינונים. האם זו הפרקטיקה הנכונה?

במעבדתה של פרופ' חרמונה שורק מהמחלקה לכימיה ביולוגית חוקרים בעזרת שיטות חדשניות את מעורבותם של נוירונים כולינרגיים (נוירונים המפרישים אצטיל-כולין) בהבדלים בין המינים, שנצפו בסכיזופרניה ובהפרעות בי-פולאריות.

בשנים האחרונות חלו התפתחויות במדעי המוח ובפסיכיאטריה, המאפשרות בפעם הראשונה לבחון מנגנונים מולקולריים בסוגי תאים שונים, שנלקחו מדוגמאות של מוחות חולים לאחר מותם. היות וההובלה העיצבית באמצעות אצטילכולין (הובלה כולינרגית) ידועה כמפקחת על התהליכים הפגועים, ניצלו החוקרים חידושים אלה על מנת לפתח שיטה לאיפיון תעתיקים (מולקולות mRNA) הקשורים להובלה עיצבית כולינרגית, וגם את הבקרים שלהם.
בדיקה זו נעשתה בתאים מרקמות מוח של גברים ונשים שהיו חולים בבסכיזופרניה או בהפרעות בי-פולאריות, בהשוואה לדוגמאות מאנשים בריאים.
החוקרים מצאו שונות גבוהה בין המינים בתעתיקים שנבדקו. התוצאות חזרו על עצמן גם בבחינת תעתיקים  מתרביות תאי נוירובלסטומה (גידול סרטני של תאי עצב), שמקורן מנשים או מגברים.

באיזה תאי עצב ואילו גנים מדובר? בחינת תאים בודדים מתאי קליפת המוח המייצרים אצטיל-כולין הראתה בקרה ע"י גורמי ערור של מערכת החיסון, בשונה מנוירונים המפרישים אצטיל-כולין שמקורם בגרעיני המוח העמוקים, אשר מושפעים על ידי גורמי ערור ייחודיים להם (NGF). לפיכך, פיתוח תרופות ייעודיות עבורם יצטרך להתבסס על עקרונות שונים.

המערכת שפותחה במעבדתה של פרופ' שורק מתאימה לשימוש בבדיקת תהליכים מולקולריים במחלת נוספות, כפונקציה של השונות המגדרית. מחקרים כאלה יוכלו להוביל לטיפול שונה ויעיל יותר לנשים ולגברים במחלות המאופיינות בשוני מגדרי ידוע. 

קיראו את המאמר

 

תמונת אילוסטרציה