פרופ' בני ארואטי

אפתח ואומר בלי שום היסוס כי הוראה מבעד הזום היא הוראה מעולה מכל בחינה שהיא, שלדעתי תכבוש את עולם ההוראה (ואולי זה כבר קרה) ולא רק בעיתות משבר.

ראשית, עלי להודות כי התרשמותי זו מבוססת על שני שיעורי זום שניתנו במסגרת הקורס "אינטראקציות בין חיידקים פתוגניים לתאיהם המארחים" הניתן לתלמידי מחקר מתקדמים. בקורס משתתפים השנה כ-30 תלמידים. המעלה הראשונה של ההוראה בזום היא שהפלטפורמה הייתה יציבה לאורך כל שעות הקורס הארוכות. עד כה לא חווינו כל נפילה או הפסקה במהלך השיעורים מסיבות טכניות. ניתן גם להקליט את השיעורים לנוחיותם של הסטודנטים. איכות התמונה והקול היו לרוב מצוינים. הקירבה למסך המחשב והשליטה בתאורת החדר, מאפשרות צפייה ברזולוציה גבוהה של כל תמונה או סרטון בניגוד לאולמות הרצאות הקונוונציונליים, בהם אנו נתקלים לעיתים קרובות בבעיות שמע וצפייה.

המעלה השנייה שהפתיעה אותי לטובה היא הקירבה המיידית שנוצרה ביני לבין התלמידים, שהופיעו כל אחד בחלון אישי, כששמם מצויין בתחתית התמונה. אחד הקשיים המטרידים בשיעורים פרונטליים רגילים הוא אי הכרת התלמידים בשמם. בזום, קושי זה נעלם, מה שמאפשר פנייה אישית לכל אחד ואחת בשמם בכל עת. הדבר גם מוביל מדי פעם לשיחה או הערה בלתי פורמלית בסיגנון "ענבר מה שלומך"? העדר הרשמיות והריחוק מובילים לדעתי לחוויית למידה טובה יותר, משום שהתלמידים והמרצה נמצאים בסביבתם הטבעית, נינוחים, לבושים בפיג'מה, ואפילו לוגמים תה או קפה, מה שמוביל לאווירה קלילה ובלתי אמצעית. אוירה כזו, קשה לייצר באולמות הלמידה הרגילים.

המעלה השלישית קשורה לעניין הממשק בן המרצה לתלמידים. יכולת השליטה בהפעלה ובהשתקת המיקרופונים מאפשר שיחה נעימה כשכל תלמיד מדבר בתורו, ובנימוס כמעט אירופאי (!)...

הבעייה היחידה שאני מוצא בפלטפורמה הזאת היא שהיא אינה מאפשרת הצגה חופשית יותר של החומר תוך כדי "הופעה תיאטרלית". לפעמים, אני נוהג בשיעוריי להדגים את תנועת השומנים והחלבונים במישור הממברנה תוך כדי ריקוד (המוכר היסטורית כ"ריקוד הפוספוליפידים") על בימת הפודיום בכיתה הרגילה. אולם, חיסרון זה (במיוחד לאור העובדה שעם השנים הריקוד הפך קצת פחות נמרץ..) מחוויר לעומת היתרונות שמניתי.

לסיכום, לדעתי לא ירחק היום וכל ההוראה תינתן מרחוק דרך המדיה האלקטרונית, כאשר כל אחד מאיתנו ילמד (או תלמד), כשהוא בביתו, או בבית הקפה. זו תהיה מהפיכה מבורכת לא פחות מזו של המצאת החשבון הדיפרנציאלי והאינטגראלי על ידי ניוטון, שהתרחשה תוך כדי שהותו בבידוד בביתו בלונדון בזמן מגיפת הדבר השחור. ואולי ככל שהטכנולוגיה תוטמע יותר, אמצא גם דרך לרקוד בחדר העבודה שלי מול הסטודנטים!

 

 

 

 

פרופ' ערן משורר

ההוראה המקוונת סך הכול הפתיעה אותי לטובה. במובנים מסוימים זה אפילו מקל על הסטודנטים בגלל שאני מעלה את ההרצאות מראש ועונה על שאלות במועד ההרצאה בשנתון. זה מאפשר העמקה והפנמה בבית והגעה לשלב השאלות הרבה יותר מוכנים מאשר בכיתה. זה כמובן מצריך יותר עבודה ממני, אבל סל הכול, לפי רמת השאלות, אני חושב שזה תורם מאוד לקורס ("ביולוגיה מולקולרית, 180 סטודנטים). מטבע הדברים, כשהרבה סטודנטים מחוברים, לעיתים מישהו שוכח להשתיק את המיקרופון ורחשי הבית (בכי תינוקות למשל:) חודר לשיעור... לדעתי ניתן יהיה להשתמש בהרצאות המקוונות בשנים הקרובות!

 

 

פרופ' אריאל צ'יפמן

אני מעביר קורס לתארים מתקדמים עם פחות מ-20 סטודנטים . ההוראה נעשית בלייב באמצעות זום, כשלרוב אני משתף מצגת, ולפעמים לצורך דיון אני עובר למסך שבו רואים את כולם.

הרבה יותר קשה להרצות בישיבה מול מחשב. אני רגיל להיות בתנועה בזמן שאני מרצה והסטטיות מקשה עלי. חסר לי הפידבק הויזואלי מן הסטודנטים. בהרצאה רגילה אפשר לדעת מי מקשיב, מי הבין ומי לא הבין. בהרצאת זום כל האינטראקציה הזו הולכת לאיבוד.

כדי להתגבר לפחות באופן חלקי על הבעיה, אני מנסה להכניס שאלונים או דיונים מונחים בשיעור, במקום הדיון הטבעי שמתפתח בדרך כלל בשיעור מן הסוג הזה.

הפידבק מן הסטודנטים בינתיים חיובי. היתה נקודה באחד השיעורים שהרגשתי שאני צריך הפסקה. שאלתי את הסטודנטים אם הם רוצים לעצור והם אותתו לי שבסדר, אני יכול להמשיך.

ההוראה המקוונת חיזקה בי את ההבנה שלפעמים צריך לייצר דיון באופן מלאכותי אם הוא לא נוצר מעצמו. זה משהו שאקח איתי גם כשאחזור להרצאות רגילות.

אני לא מבין את כל ההייפ התקשורתי סביב זה שהאוניברסיטאות הבינו פתאום שאפשר ללמד גם אחרת. הוראה בוידיאו היא פתרון חירום שעדיף על ביטול ההוראה בכלל. בינתיים, לא ראיתי שום יתרון בהוראה כזו, ואני מחכה בקוצר רוח לחזרה להוראה פרונטלית.