היכולת לשיקום שלם של חלקי גוף לאחר נזק כבד כמו חיתוך הגוף לכמה מקטעים אופינית לבעלי חיים מסוימים. 

עד כמה שזה נראה לנו מדהים,ישנם מספר סוגים שונים של בעלי חיים המסוגלים לבצע תהליך זה בקלות, והתופעה הזאת אותרה ונחקרה על ידי חוקרי טבע ומדענים במאות האחרונות.

 

במעבדתו של ד"ר אורי גת חוקרים את התהליך של רגנרצית גוף שלמה תוך שימוש בבעל חיים פשוט- שושנת-הים נמטוסטלה. בעל חיים זה משתייך לקבוצת הצורבניים (כמו גם המדוזות והאלמוגים), ומפגין יכולת שיקום גוף מרשימה, גם לאחר חיתוך לכמה חלקים, כאשר מכל חלק נוצר מחדש בעל-חיים שלם. באופן מפתיע רצף הגנום של הנמטוסטלה מתאפיין בדמיון רב בתכולת הגנים ובסידור הגנומי לזה של האדם, והדמיון רב במיוחד בגנים המתפקדים בהתפתחות העוברית וביצירת צירי הגוף ואיבריו.

 

על מנת להבין טוב יותר את תופעת הרגנרציה, יצאנו לחקור את התכנית הגנטית, שבה לאחר חיתוך גוף שושנת-הים באמצע, מקטע הזנב יוצר את הראש מחדש, ומקטע הראש מגדל זנב חדש. בפרוייקט זה מיפינו את הגנים המופעלים בנקודות זמן שונות במהלך הרגנרציה, והשווינו את רמתם במקטע הראש לעומת מקטע הזנב המשתקמים. סריקה זו גילתה גנים רבים הידועים כמעורבים בתהליך התפתחות הצירים העובריים הראשונים, כפי שניתן היה לצפות, אך חשפה גם גנים ייחודיים לתהליך הרגנרציה, שהינו בעל סממנים משלו. 

בנוסף, אופיינו במחקר זה גם הרשתות הגנטיות העיקריות הלוקחות חלק בתהליך הרגנרציה, וכעת אנחנו יודעים טוב יותר אילו מערכי גנים אחראים לבנייה מחדש של הראש לעומת הזנב.

 

כאמור, חלק גדול מהגנים הללו נמצאים גם באדם, ולכן מידע זה רלוונטי, ויכול בעתיד להוביל לטיפולים טובים יותר בפציעות, ואולי אף לאפשר מידה מסויימת של שיקום איברים פגועים.