פרופ' רפי פלק ז"ל, ממייסדי המחלקה לגנטיקה, נולד ב-1929 בפרנקפורט, גרמניה. הוא השלים לימודי תואר ראשון (ב- 1954) ותואר שני (ב- 1955) באוניברסיטת שטוקהולם בשוודיה. את עבודת הדוקטוראט ביצע באוניברסיטה העברית תחת הדרכתה של פרופ' אלישבע גולדשמידט ז"ל. את לימודי הפוסט דוקטוראט ביצע במעבדתו של חתן פרס נובל, פרופ' הרמן מולר.

 

כשחזר לאוניברסיטה העברית החל לחקור בזבוב התסיסה (דרוזופילה) את הארגון הגני של הכרומוזומים ואת היתרון האדפטיבי של מוטאציות. היתה זו מורתו, פרופ' אלישבע גולדשמידט ז"ל, שהשפיעה עליו לשנות כיוון ולחקור את תורשת האדם והגנטיקה של אוכלוסיות ישראל.

בנוסף, עסק פרופ' פלק במשך שנים רבות בהיסטוריה ובפילוסופיה של הביולוגיה ובעיקר של הגנטיקה. לאחר צאתו לגמלאות פיתח מספר קורסים, שעסקו בתולדות החשיבה הגנטית במאות ה-19 וה-20 ובאיוגניקה.

 

דבורה קמרט לנג, אחת מתלמידותיו לתואר שני, כתבה עליו: "מורה דגול במלוא מובן המילה ואדם ערכי ביותר. גנטיקאי משכמו ומעלה ואיש הגות יוצא דופן. החינוך המדעי והערכי שהקנה לנו שינה את עולמנו והשביח אותו ללא הכר."

 

פרופ' פלק נמנה עם מייסדי התכנית להיסטוריה ופילוסופיה של המדע ומרכז אדלשטיין להיסטוריה ופילוסופיה של המדע, הטכנולוגיה והרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.

בהמשך החל לחקור את הקשר בין תיאוריות ביולוגיות הנוגעות לעם היהודי לבין הרעיון הציוני. מה שהחל אצלו כתחביב צדדי הפך עם הזמן למחקר מקיף, שהתפרסם בספרו "ציונות והביולוגיה של היהודים" (קיראו https://www.haaretz.co.il/misc/1.1146826).

 

פרופ' פלק היה איש אשכולות, חוקר יסודי ושיטתי, שהשפיע באופן עמוק על דורות של עמיתים ותלמידים.

 

יהא זיכרו ברוך.