מקובל לחשוב שקצב מיחזור חומרים במערכות אקולוגיות מווסת על-ידי פירוק מיקרוביאלי (פירוק באמצעות מיקרואורגניזמים) של החומר האורגני. פעילות מיקרוביאלית תלויה בלחות, ונשאלת השאלה מהם המנגנונים המאפשרים בכל זאת את פירוק החומר האורגני באזורים מדבריים דלי משקעים.
מחקרים במדבריות הראו שמנגנונים נוספים כמו קרינת השמש, טמפרטורות גבוהות והצטברות לחות מערפל וטל מסייעים בקצבי הפרוק. בעלי-חיים הניזונים מנשר-עלים (דטריטיבורים) יכולים אף הם לסייע בתהליך הפירוק, אך מידת חשיבותם אינה ברורה, למרות שהם נפוצים מאוד במדבריות, ונמצאים בבסיס רבות משרשרות המזון.
המחקר שלנו בחן את החשיבות של אוכלי רקבובית במחזור החומרים בנגב באמצעות שילוב בין ניסויי שדה ומעבדה, תוך התמקדות בטחבן המדבר (Hemilepistus reaumuri) - סרטן יבשתי המהווה נציג מרכזי לגילדת הדטרטיבורים בנגב.

בניסוי השדה הצבנו בשטח המחקר בעבדת סלסילות עם נשר-עלים, המאפשרות כניסה של אורגניזמים בגדלים שונים. שקלנו את נשר העלים בתחילת הניסוי ובסופו, וחישבנו את קצב סילוקו מפני השטח. חזרנו על הניסוי ארבע פעמים בעונות שונות לאורך השנה.
מצאנו שמאקרו-דטריטיבורים (בעלי גודל גוף מעל 2 מ"מ) אחראים לכמעט 90% מסילוקו של נשר העלים, בעוד שחשיבות המיקרואורגניזמים קטנה ומוגבלת לחורף. קצב הסילוק נמצא בקורלציה לדפוס הפעילות של טחבן המדבר, עם קצב גבוה בקיץ בשיא פעילות הטחבנים, וקצב נמוך בחורף כאשר הטחבנים אינם פעילים על פני הקרקע.

 בהמשך רצינו לבחון האם סילוקו של נשר העלים עשוי להוביל לפירוק מזורז, המתבטא בזמינות נוטריינטים גבוהה בסביבת המחילות של טחבן המדבר. לשם כך דגמנו את הקרקע במרחקים שונים ממחילות הטחבנים. במעבדה מדדנו את ריכוזם של נוטריינטים עיקריים בדגימות הקרקע, ומצאנו שהקרקע סביב המחילות עשירה יותר בתרכובות חנקן וזרחן. תרכובות אלה חיוניות לצמחים, ולתוצריהן יש חשיבות בין היתר בפוטוסינתזה ובבניית חלבונים.

בניסוי מעבדה נוסף גידלנו משפחות של טחבן המדבר ב"ערי טחבנים", באמצעותן יכולנו להתבונן בהתנהגות הטחבנים בתוך המחילה. תיעדנו את מיקומם של הטחבנים ושל גלליהם בתוך המחילות במהלך עונת הפעילות, ובסופה דגמנו את הקרקע סביב המחילות, ומדדנו את ריכוז החנקן בה. מצאנו שריכוז החנקן מגיע לשיא בעומקים בינוניים, בהתאם לעומק בו נוטים הטחבנים להתמקם בתוך המחילה. הטחבנים פולטים פסולת חנקנית בצורת גז אמוניה, אשר נספח כנראה לדפנות הלחות של המחילה.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שאוכלי רקבובית מהווים גורם מרכזי בתהליך מיחזור החומרים והשפעתם על דפוסי הפיזור של נוטריינטים במרחב ובעומק הקרקע במדבר. טחבן המדבר אחראי לרוב סילוק הנשר מפני השטח, ומחילותיו משמשות כצינורות הובלה של חנקן וזרחן אל תת-הקרקע, שעשויים לייצר איים של קרקע פורייה בסביבה ענייה במשאבים.

קיראו את המאמר המדעי