הרדמה כללית הינה המצאה אנושית המאפשרת לנו לעבור ניתוחים כירורגיים, הכרוכים בכאב עצום, ללא הרגשת כאב כלל. 

כיצד פועלת ההרדמה הכללית?

הדעה הרווחת בקרב הרופאים ואנשי מקצוע הקשורים לתחום ההרדמה היא שחומרי ההרדמה, הניתנים דרך זרם הדם או דרך מערכת הנשימה, מתפזרים בגוף באופן שווה, וכך מגיעים אל מוקדים רבים במערכת העצבים ומשרים את האפקטים השונים של ההרדמה: 

• מיזעור תחושת כאב
• דיכוי יצירה של זיכרונות
• הרפיית שרירים 
• השתקת רפלקסים

לעומת זאת, בקרב החוקרים תופסת תאוצה הסברה שישנם אזורים ספציפיים במערכת העצבים המבקרים תהליכים אלה בצורה מרוכזת. אחד האזורים הללו נקרא ה-MPTA. אזור זה ממוקם בגזע המוח של חולדות ועכברים, וכאשר מוזרקת לתוכו כמות מזערית של חומר ההרדמה פנטוברביטל (כמות השווה ל-1/4,000 מהכמות הניתנת לזרם הדם), נכנסת החיה למצב דמוי הרדמה כללית. בנוסף, הראו מחקרים קודמים כי הרס ממוקד של אזור ה-MPTA גורם למצב בו החיה רוכשת עמידות מסוימת לפנטוברביטל הניתן לזרם הדם.

המחקר הנוכחי מרחיב את המידע הקודם ומראה כי הרס ממוקד של אזור ה-MPTA משפיע באופן שונה על רגישותן של החולדות לחומרי הרדמה שונים, המתקשרים לרצפטורים שונים:

חומרים הפועלים באמצעות רצפטורים ל-GABA (ביניהם גם פנטוברביטל) מצריכים הגדלה משמעותית של כמות חומר ההרדמה המוכנסת לזרם הדם (פי 2 לפחות), על מנת להגיע לאותו עומק הרדמה. לעומת זאת, השפעת חומרי הרדמה הפועלים באמצעות רצפטורים אחרים, כגון הרצפטורים האדרנרגיים או הרצפטורים ל-NMDA, אינם משתנה כלל בעקבות הרס ה-MPTA.

המסקנה העיקרית העולה ממחקר זה הינה שחומרי הרדמה הפועלים באמצעות רצפטורים ל-GABA פועלים דרך אזור ה-MPTA ומשרים מצב של הרדמה כללית תוך הפעלת מסלולים ייעודיים, המתווכים תהליכים "טבעיים" של אובדן הכרה כגון שינה, התעלפות וכו' גם בהעדר חומר הרדמה. 

ההרדמה הכללית, שהינה המצאה אנושית, עושה שימוש במסלולים אלה על מנת לאפשר כירורגיה ללא כאבים.

קיראו עוד על המחקר - https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31850942