פריצות טכנולוגיות בתחום ה-DNA העתיק גרמו למהפכה ביכולתנו לחשוף את התהליכים הדמוגרפיים אשר עיצבו את האוכלוסיות האנושיות. 

המחקר הנוכחי השתמש בטכנולוגיות אלה כדי לנתח דגימות DNA קדום מעשרות שלדים שנאספו מאתרים ארכיאולוגים שונים באזור,  על מנת לברר את מוצאן של האוכלוסיות הכנעניות בתקופת הברונזה ולהסביר חלק מהתהליכים הדמוגרפיים שהתרחשו באזורנו מאז.

החוקרים אספו וריצפו 73 דגימות DNA קדומות מחמישה אתרים ברחבי ישראל וירדן, ואליהן הוסיפו מידע קיים מעוד ארבעה אתרים בישראל, ירדן ולבנון. האתר ממנו נדגם המספר הגדול ביותר של דוגמאות גנטיות הינו תל מגידו, שהיווה עיר-מדינה כנענית מרכזית בצפון ישראל, והיה מיושב ברציפות במהלך תקופת הברונזה. 

שלושה פרטים ממגידו בני כ-3,500 שנים התגלו כצאצאים של מהגרים מאזור איראן או הקווקז, שהיגרו לאזור זמן לא רב לפני כן. יחד עם עדויות נוספות של הגירה המתוארכות כאלף שנים מוקדם יותר, יכלו החוקרים לקבוע כי ההגירה מאזור איראן או הקווקז התרחשה לאורך מאות שנים. בנוסף מצאו החוקרים כי אוכלוסיות כנעניות בערי המדינה השונות היו דומות זו לזו מבחינה גנטית. זהו מקרה בו נמצא דמיון גנטי במקביל לדמיון התרבותי.

גם היום ניתן למצוא שרידים גנטיים של אוכלוסיות כנעניות אלה באוכלוסיות מודרניות שמוצאן במזרח הקרוב, אבל ברור שהאוכלוסיות המודרניות הושפעו באופן משמעותי מתהליכים דמוגרפיים נוספים שקרו בזמנים מאוחרים יותר. במקרים מסוימים ניכרת כניסה מאוחרת יותר מאפריקה ומאירופה שהשפיעה על הגנטיקה של האוכלוסיות בנות ימינו.

צוות המחקר כלל את ד"ר לילי אגרנט-תמיר, ד"ר שי כרמי, פרופ' בני יקיר ושמאם ולדמן מן האוניברסיטה העברית בשיתוף עם פרופ' דיוויד רייך מאוניברסיטת הרווארד, פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' רון פנחסי מאוניברסיטת וינה וחוקרים נוספים.

המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Cell.

קיראו עוד ב-ynet

קיראו עוד ב"הידען"

קיראו את המאמר.