מפה קוגניטיבית היא ייצוג הכרתי של מרחב המאפשר התמצאות באותו מרחב באמצעות חישוב מיקום עצמי ביחס לכל מטרה, גם אם המטרה נמצאת מחוץ לטווח גילוי. אם אכן קיימת מפה קוגניטיבית, יכול הפרט לנוע ביעילות ממקום למקום ולהגיע לכל מטרה, ללא צורך בחיפוש אקראי או בשימוש בסמנים חיצוניים או גירויים ספציפיים הבוקעים מאותה מטרה ומכוונים אותו אליה.

ההשערה לפיה בעלי חיים, כמו אנשים, לומדים וזוכרים את המבנה המרחבי של סביבת המחיה שלהם באופן המתאים לקיומה של מפה קוגניטיבית הועלתה לראשונה בשנת 1948, ומאז נבחנה רבות ע"י פסיכולוגים ונוירוביולוגים, והובילה לגילויים פורצי דרך, כמו גילוי התאים של מערכת המיפוי המרחבי במוח, עליו ניתן פרס נובל בשנת 2014.

עד כה, התמקד המחקר בתחום רובו ככולו במעקב אחר מספר מצומצם של חיות מעבדה, ללא עדות משכנעת מבעלי חיים חופשיים בסביבתם הטבעית. אחת הסיבות לכך היא שחוקרי אקולוגיה של תנועה, המתמחים בחקר תנועת יצורים חיים, היו מוגבלים עד לאחרונה באיסוף מידע על תנועה של חיות בר.

בשנים האחרונות פיתחו פרופ' רן נתן ופרופ' סיון טולדו מביה"ס למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב מערכת מעקב ייחודית, הקרויה "אטלס", היעילה בהרבה ממערכות GPS ומערכות איכון אחרות שהיו בשימוש עד כה, ומטרתה איסוף מידע על תנועה של חיות בר.

מערכת אטלס מאפשרת איסוף נתונים בתפוקה גבוהה, בדיוק רב ובתדירות גבוהה (מיקום כל שנייה) מעשרות בעלי חיים במקביל, והנתונים נרשמים וזמינים לצפייה בזמן אמת. לאחר השלמת פיתוח המערכת, ניתן היה לבחון שאלות שלא התאפשר לחקור בעבר, כמו כיצד מנווטים עטלפי פירות במרחב המחייה שלהם, בו הם מוצאים את מזונם.

תוך שימוש במערכת אטלס, אספו חברי קבוצת המחקר נתוני תנועה של 172 עטלפי פירות נושאי תגים, המחפשים מזון בעמק החולה. התגים משדרים גלי רדיו לתחנת בסיס העוקבת אחרי תנועות העטלפים בזמן אמיתי. סך הכל נאספו למעלה מ- 18 מיליון מיקומים במשך 3,449 לילות עטלף לאורך ארבע שנים.

ניתוח מפורט של המסלולים תוך הצלבה עם מיפוי מפורט של כל עצי הפרי בעמק החולה, חשף כי העטלפים כמעט אינם מבצעים חיפוש מזון אקראי, אלא משחרים למזון במסלולים מוכווני מטרה, ישרים וארוכים, הכוללים קיצורי דרך תכופים.

אם תופסים עטלפים ומשחררים אותם מחוץ לאזור בו הם נוהגים לעוף באופן קבוע, אך במרחק קצר ממנו, הם עפים חזרה אל העצים בהם נהגו לאכול, בקו ישר למדי, שאינו נבדל מהצורה בה עפו בתוך אזור המחיה שלהם.

משמעות הדבר היא כי העטלפים רוכשים זיכרון מרחבי מעולה וניחנו ביכולת לחשב את מיקומם בכל רגע ביחס למטרה אליה הם מעוניינים להגיע. שילוב זה מאפשר להם להגיע לכל מקום במרחב המחיה הגדול שלהם במהירות וביעילות, ללא צורך לחפש מזון מחדש כל לילה.

החוקרים הראו עדויות לזיכרון מרחבי הנשמר לפחות חמישה חודשים ומופיע גם בפרטים צעירים החל מגיל שלושה חודשים.

זו הפעם הראשונה שהוכח קיומה של מפה קוגניטיבית באוכלוסייה של חיות בר בסביבתן הטבעית.

קיראו את המאמר בכתב העת Sience