התפרצותו של נגיף הקורונה הגורם למגיפת COVID-19 טלטלה את כל מדינות העולם. הנגיף התפשט במהירות והגיע לכל מדינות העולם תוך חודשים ספורים. עד כה גבתה המגפה את חייהם של למעלה משלושה וחצי מיליון אנשים, ונעשה מאמץ עולמי לחיסון האוכלוסיה, כדי לעצור את התפשטותה. 

אבל הנגיף אינו קופא על שמריו. במקביל להידבקותם של למעלה מ- 173 מיליוני בני אדם עד תחילת יוני 2021 (ההערכות הן שהמספר גבוה לפחות פי 5(, החלו לצוץ וריאנטים רבים של הנגיף, תופעה שהתגברה ביתר שאת מאז אוקטובר 2020. במקביל להשתלטות זן הנגיף ״הבריטי״ בעל יכולת ההדבקה המשופרת, חווה העולם את הופעתם של ורייאנטים רבים, שחלקם מאיימים במידה כלשהי על הצלחת פרוייקט החיסונים העולמי. הוריאנטיים מדרום אפריקה, הודו, ברזיל, ניו-יורק ורבים נוספים מחייבים מעקב צמוד והבנה ביולוגית של כל אחד מהם. 

ישראל אף היא נפגעה מגל הדבקות קיצוני (הגל השלישי), והיה ברור שיש לרכז מאמץ לאומי כדי לרצף את הנגיף מחולים שונים ,על מנת לאתר וריאנטים מסוכנים ולמנוע את התפשטותם. תהליך ריצוף הגרסאות השונות של הנגיף שהתגלו בארץ רוכז על ידי ד"ר נטע צוקרמן, נציגי משרד הבריאות, ושותפים רבים מהמעבדה המרכזית לנגיפים בשיבא תל השומר. בצורה זו התגלה כי ״נולד״ וריאנט חדש תוצרת ישראל, שהיה מתחת לרדאר במשך מספר חודשים. המעבדה שלנו הצטרפה למאמץ לנסות ולהבין את מקורותיו ומידת מסוכנותו. 

אז מה מאפיין את הנגיף ה״ישראלי״? 

הממצא הראשון מראה כי הנגיף התגלה ביישובים רבים מצפון הארץ ועד דרומה. המוטציה הבולטת שבו מופיעה בחלבון הכתר בעמדה 681 המכילה חומצה אמינית פרולין, ובוריאנט הישראלי התחלפה להיסטידין. הממצא הינו חשוב במיוחד בהקשר לחשש בנוגע לירידה ביעילותו של החיסון של פייזר  מול וריאנט זה. הבסיס לחשש הוא מיקומה האסטרטגי של המוטציה בסמוך לנקודת החיתוך של פרוטאזה של תאי האדם, המביאה לאקטיבציה והגברת יעילות כניסתו של הנגיף לתא באמצעות פעילותו של חלבון הכתר. 

הבדיקות שבוצעו במעבדה המרכזית לנגיפים הראו כי הוריאנט הישראלי אינו מדביק יותר או מסוכן יותר, ויכולת הניטרול שלו על ידי סרום של מחוסנים או של מחלימים הייתה דומה מאד לזו של ״הנגיף הבריטי״. 

קיראו את המאמר