פרופסור מאיר פאול פנר היה מבכירי האנטומולוגים בארץ, חלוץ ומוביל בחקר האנדוקרינולוגיה והפיזיולוגיה של חרקים. 

 

הוא נולד ב-1930 בבודפשט, הונגריה. בתקופה הקשה שתחת השלטון הגרמני (במהלך 1944) ולפני כניסת הרוסים למדינה (באפריל 1945), הצליחה אמו לשלוח אותו לבי"ס לכמורה תוך הסתרת מוצאו מהשלטונות, וכך הצילה את חייו. 

בשנים שלאחר כניסת הרוסים להונגריה הוא החל לפעול בתנועה הציונית תחת ארגון "מכבי גורדוניה הצעיר", ובהמשך הוביל במבצעים להברחת יהודי הונגריה לצ'כוסלובקיה. תוך כדי מבצעי ההברחה החל באיסוף וקיטלוג חרקים וזוחלים יחד עם היהודים הבורחים, על מנת ליצור סיפור כיסוי מוצלח, וזו הייתה נגיעתו הראשונה בעולם הזאולוגיה. 

ב-2 במאי 1949, יום לאחר חג הפועלים ("כשכולם שיכורים לגמרי"), עבר הוא עצמו את הגבול לצ'כוסלובקיה, ולאחר מסע של מספר חודשים הגיע לישראל. הוא השתוקק ללמוד באוניברסיטה העברית ועבר לירושלים, תוך שהוא מקיים את עצמו בשנים הראשונות ללימודיו מהכנת פוחלצים לכיתות מדעים.

ב-1963 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית במחלקה לזאולוגיה. מחקריו עסקו  ביחסי גומלין בין נוירו-הורמונים ומחזור החיים של חרקים (במיוחד ארבה) ובהשפעת הסביבה עליהם - תחומים בהם הפך לסמכות בין לאומית. מחקריו עסקו רבות גם בביולוגיה של מופע-תלוי-צפיפות בארבה ובפיזיולוגיה של הופעת נחילי הארבה.   פרופ' פנר המשיך לכתוב ולפרסם בספרות המקצועית עד שנתו האחרונה. (באתר  Researchgate  מופיעה רשימת פרסומיו המלאה, הכוללת 154 פרסומים.)

 

במהלך הקריירה שלו כיהן פרופ' פנר כנשיא האגודה האנטומולוגית בישראל (אשר היה בין מקימיה בשנת 1962) וכחבר ועד באגודות מקצועיות בין לאומיות.    כמדען שיתף פעולה עם  מוסדות מובילים ועם אירגונים לחקר מזיקים, וביניהם: Laboratory de Biologie Generale, Strasbourg, The Center for Overseas Pest Research, London, and the International Center for Insect Physiology & Ecology (ICIPE), Nairobi .

בשנת 2008 זכה פרופ' פנר באות יקיר החברה האנטומולוגית בישראל, ובשנת 2013 קיבל אות מפעל חיים - D.C.F.Rentz Award  עבור מפעל חייו בתחום האורתופטרולוגיה. (The D.C.F. Rentz Award in recognition of a life time devoted to the study of orthopteroid insects).    בשנת 2010  יצאה חוברת מיוחדת של כתב העת הנחשב Journal of Insect Physiology, אשר הוקדשה לו לכבוד יום הולדתו ה- 80.

גם לאחר פרישתו הרשמית ב-1998 המשיך פרופ' פנר להדריך תלמידים וללמד את הקורס הפופולרי שלו באנטמולוגיה עוד שנים רבות. 

 

הנה דבריהם של שנים מתלמידיו – איתן וסילבי אביטל:

"בעצב רב אנחנו נפרדים מפרופ' מאיר פנר, שהיה מורנו האהוב באנטומולוגיה משך שנים רבות, ויעץ לנו בעניינים אנטומולוגיים גם בהמשך. מאיר היה מורה נפלא שהשקיע רבות בהוראתו, הניח עבורנו בסיס מוצק להבנת ואהבת עולם החרקים והחייה אותו עבורנו. את הסיורים הרבים שערכנו איתו ברחבי הארץ הפך מאיר לחוויה, שגם בהסתכלות לאחור בטווח של עשרות שנים, היא בלתי נשכחת! מעבדתו היתה תמיד בית נוסף עבורנו והרגשנו שם איתו כבתוך משפחה מורחבת, שם יכולנו גם לשתף בעניינים אישיים שהעסיקו אותנו ולהיעזר תמיד, כשהיה צורך לקבל החלטות מסובכות, ב'היגיון הבריא' של מאיר ובנכונותו לייעץ. 

מאיר תמיד דרש מאתנו הרבה , כמו שדרש מעצמו! כך, בעצם, אילץ אותנו להשקיע-ביתר ולהיות במיטבנו, ואין ספק שיצאנו נשכרים מאד.

אנחנו שמחים להמשיך לנסות לייצג את מורשתו החינוכית והאנטומולוגית לדור הבא, אך עצובים עד מאד שאנו נאלצים להיפרד ממנו, ושלא נוכל יותר לראות את זיו פניו ולשאול לדעתו על נושא זה או אחר בהפסקה שבין ההרצאות בכנסים אנטומולוגיים."

 

תודה רבה, פרופ' פנר.

נוח על משכבך בשלום.